ההקצנה של ספרד כלפי ישראל ואפקט הבומרנג

השיח הפוליטי בספרד נגד ישראל החריף באופן דרמטי כבר במאי 2024 כשספרד בצעד הצהרתי מתריס הכירה במדינה פלסטינית יחד עם אירלנד ונורבגיה. הטון הסלים כאשר ב־14 במאי 2025 ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, כינה את ישראל "מדינת ג'נוסייד". ביוני שב והגדיר את המצב בעזה כ"רצח עם קטסטרופלי" וקרא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל. גם נשיא קטלוניה, סלבדור איה, וראש עיריית ברצלונה, ז'אומה קולבוני, הקצינו את הרטוריקה תוך שימוש במונח "גנוסייד" בהקשר של ישראל. במאי האחרון, מועצת העיר ברצלונה החליטה על ניתוק יחסים עם ישראל והשהיית ברית ערים תאומות בין ברצלונה לתל אביב.

הביקורת הספרדית כלפי ישראל באה לידי ביטוי בסנקציות בתחום הצבאי כגון הכרזה על אמברגו נשק, ביטול עסקאות ביטחוניות בהיקף של כ־600 מיליון אירו עם תעשיות ביטחוניות ישראליות, איסור על עגינת כלי שיט הנושאים דלק לשימוש צבאי, והגבלת עצירות ביניים של מטוסים וכלי שיט אמריקניים הנושאים ציוד צבאי לישראל. צעדים אלו ביחס לישראל, מדינה הנחשבת למעצמה צבאית וטכנולוגית המספקת ציוד ביטחוני לספרד, מצביעים על נטייה להעדיף שיקולים פוליטיים על פני שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח שנוגעים לביטחון של ספרד עצמה. מגמה דומה ניכרת בזירת נאט"ו: בעוד מרבית מדינות הברית הסכימו להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון ולקבוע יעד חדש של 5% מהתמ"ג להוצאות ביטחון וחימוש, ספרד הודיעה כי לא תצטרף ליוזמה ותמשיך להקצות 2% בלבד. שתי הזירות - היחסים עם ישראל והמחויבות לנאט"ו - ממחישות כיצד שיקולים פוליטיים פנימיים עשויים לעכב מימוש אינטרסים אסטרטגיים חיוניים ולפגוע ביכולתה של ספרד לחזק את ביטחונה הלאומי.

סיבה מרכזית להקצנה במדיניות של ספרד נובעת בראש ובראשונה מההרכב השברירי של הקואליציה, המונהגת על ידי המפלגה הסוציאליסטית. הקואליציה נשענת על מפלגות שמאל פרוגרסיביות הדוחפות למדיניות קיצונית כלפי ישראל לצד שותפות מהבסקים ומקטלוניה המזדהות עם המאבק הפלסטיני. לכך מצטרפת השפעתו של קהל הבוחרים המוסלמי שמהווה 4-5% מהאוכלוסייה, וכ־30% מהם בקטלוניה. סנצ’ז משתמש במדיניות התקיפה כלפי ישראל גם כדי להשביע את רצון השותפות הקואליציוניות וגם כדי להסיט את הדיון מפרשות שחיתות הקשורות למשפחתו ומקורביו, תוך ניסיון להצטייר כסמן מוסרי בהובלת קו נוקשה כלפי ישראל באיחוד האירופי.

המדיניות האנטי־ישראלית מחלחלת לכל רמות הממשל בספרד - מהממשלה המרכזית ועד לממשלות אזוריות וערים גדולות. הדוגמה הבולטת לכך היא קטלוניה, האזור העשיר במדינה, שהצטרף לקו הקיצוני. במשך כעשור פעל בתל אביב משרד הסחר של ממשלת קטלוניה, שתרם לגידול של כ־40% ביצוא הקטלוני לישראל. אך במאי 2025, בעקבות ההסלמה בעזה, החליטה הממשלה האזורית לסגור את המשרד - צעד פוליטי חריג שלא ננקט מול אף מדינה אחרת. לאחר מכן הכריז נשיא קטלוניה על אי־שיתוף פעולה של הממשל המקומי עם חברות ישראליות, ובכך קידם קו מדיני שעשוי לפגוע בהשקעות של חברות ישראליות באזור, כמו ההשקעה האסטרטגית של חברת כימיקלים לישראל (ICL) בהיקף של 285 מיליון אירו בהקמת מפעל לסוללות לרכב חשמלי, שהיה צפוי לייצר אלפי מקומות עבודה בקטלוניה. מדיניות זו ממחישה כיצד יחס עוין לישראל גובה מחיר ממשי מהכלכלה הקטלונית, מחליש את קשרי החדשנות וההשקעות הבינלאומיות, ופוגע באינטרסים של האזור עצמו יותר משהוא משרת מטרה מדינית כלשהי.

היחס הקיצוני לישראל עלול לגבות מספרד גם מחיר כלכלי־אסטרטגי. ספרד מתמודדת עם משבר אקלים (בצורות, גלי חום, התרחבות אזורי יובש ושריפות יער), משבר אנרגיה (תלות בייבוא גז וחוסר יציבות ברשתות אנרגיה), משבר מים ואיומי סייבר על תשתיות קריטיות. לישראל יש פתרונות מוכחים בתחומים אלו כגון חקלאות מדויקת, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת וסייבר, אך המדיניות נגד ישראל, הכוללת ביטול חוזים, הימנעות משיתופי פעולה וחרמות סחר מצד הממשל המרכזי, רשויות מקומיות, חברות ואוניברסיטאות, חוסמת את הגישה לפתרונות אלו ופוגעת ישירות באינטרסים של ספרד עצמה ושל אזרחיה.

האווירה האנטי ישראלית בציבור בעידוד הממשלה באה לידי ביטוי בשורה של הפגנות ענק ברחבי ספרד בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים, בהובלת ארגונים אסלאמיים, מפלגות פוליטיות, איגודי עובדים וסטודנטים. ניתן לראות כי הפגנות אלה מערערות את הסדר הציבורי, כפי שניכר במרוץ האופניים הלאומי "וואלטה אספניה" ב־ 14 בספטמבר 2025, כשמפגינים פרו־פלסטינים פרצו למסלול והתעמתו עם כוחות המשטרה ובכך הביאו להפסקת התחרות. במקום לגנות את ההפרעה לאירוע ספורט בינלאומי, ראש ממשלת ספרד, הביע תמיכה במפגינים. ביום שבת האחרון בעצרת בברצלונה היו התפרעויות ונגרם נזק לרכוש שהביא למעצר של 10 מתפרעים ופציעה של 19 שוטרים. זאת דוגמא נוספת לעומק ההקצנה, בעידוד השלטונות כלפי מחאות פרו פלסטיניות וזאת במחיר של פגיעה בסדר הציבורי.

בסיכומו של דבר, המדיניות הספרדית כלפי ישראל נראית כחריגה בממדיה לעומת יתר מדינות האיחוד האירופי. היא ממחישה כיצד אידיאולוגיה, לחצים פנימיים ושיקולים פוליטיים קצרי טווח עלולים להפוך לאפקט בומרנג - שבו הצעדים שנועדו לבטא עמדה מוסרית או פוליטית פוגעים לבסוף באינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והאסטרטגיים של ספרד עצמה. בנוסף על כך, המשך המחאות הפרו פלסטיניות, שלעיתים מתאפיינות באלימות, יכול ליצור דינמיקה נפיצה: ככל שהמוחים דורשים צעדים קיצוניים יותר נגד ישראל, כך גוברת הסכנה שהאנרגיה המחאתית תופנה בסופו של דבר נגד השלטונות עצמם, ותערער את היציבות הפנימית בספרד.

גיל אורן היה עד לאחרונה יועץ בכיר במשרד של ממשלת קטלוניה בתל אביב שפעל כאן בעשר השנים האחרונות ובהצלחה רבה לשני הצדדים. כתוצאה מגלי השנאה והאנטישמיות של ספרד וקטלוניה, המשרד נסגר לפני מספר חודשים. הנזק הוא בעיקר דווקא לצד הקטלוני.....