מהו "מבקר עסקי"- אבחנה בין "מבקר עסקי" לבין עובד זר

הראנו כי בחוק ובנהלי משרד הפנים בישראל, בשונה ממדינות מערביות אחרות, לא קיימת הגדרה למונח "מבקר עסקי" ואין כל הנחיות לגבי הפעולות המותרות ל"מבקר העסקי" בישראל. בעקבות זאת חברות גלובאליות וישראליות, המזמינות אנשי עסקים לישראל, שרויות במצב של חוסר וודאות ביחס לשאלת השהייה החוקית בישראל של האורח המוזמן.

חברות גלובאליות ומנהלים ישראלים רבים פונים אלינו תדיר בשאלה, מהי הגדרת המונח "מבקר עסקי". התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כלל, מכיוון שמדובר בביקור שאינו ביקור עסקי גרידא מצד אחד אך גם אינו נחשב ככניסה מובהקת למטרת עבודה. בעידן המודרני, עבודה יכולה להיעשות במספר דרכים ולעיתים ביקור של אחד יכול להיות עבודה של אחר.

במאמר זה, אנו ננסה לענות על השאלה באילו מקרים יש להגיש בקשה לאשרת מבקר עסקי בישראל מסוג ב-2 (ככל שנדרש) ומהם המקרים בהם יש להגיש בקשה לאשרת עבודה מסוג ב-1, שכן האחרון הינו הליך מורכב הרבה יותר, מצריך היערכות מוקדמת מראש של מספר חודשים ועמידה במספר רב של קריטריונים. נרחיב לגבי אינדיקציות שיכולות להצביע על אופיה של השהות ונפרט רשימת פעולות שונות ומגוונות היכולות לשמש כמבחנים לקביעת אופי הביקור בישראל כ"ביקור עסקי".

מנסיוננו, גם אם חברה תגדיל לעשות ותפנה עם מכתב מקדים המפרט למשרד הפנים את אופי השהות של המבקר בישראל ואת הפעולות שיבצע בישראל ותבקש הנחייה מפורטת ממשרד הפנים בכדי  לדעת מראש כיצד להיערך, הרי שגם אז תשובת משרד הפנים לא תהייה תמיד אחידה, ברורה וחד משמעית. בהיעדר הנחיות ברורות, ייתכן מאוד כי תנתנה תשובות שונות, מלשכות שונות ממשרדי הפנים בישראל, ולעיתים אפילו מאותה לשכה עצמה, לגבי מקרים דומים.

להלן רשימה חלקית של מספר אינדיקציות המראות כי המוזמן מגיע לישראל לצרכי עבודה:

1. שהות ארוכה יחסית (בדרך כלל למעלה משלושה חודשים).
2. חותמות רבות ורצופות כרונולוגית המראות כניסה ויציאה מישראל, כמבקר עסקי, על גבי הדרכון, ומשך כל שהות הינה ארוכה יחסית לביקור.
3. הצטרפות בני המשפחה לביקור.
4. צוות ישראלי עובד עם המומחה הזר באופן קבוע.
5. צפי לעבודה בשטחי המפעל ו/או הקצאת צוות לצורך טיפול בהגעתו.
6. הסדרי מגורים בישראל למספר חודשים ומעלה, ייתכן שבדירת מגורים ולא בבית מלון.
7. הסדרת ביטוח רפואי למשך השהות בישראל.
8. למוזמן מזוודות רבות, דבר המצביע על שהות ארוכת טווח.

פעולות המראות כי הביקור נושא אופי של "ביקור עסקי" יפורטו ברשימה שלהלן.  רשימה זו הינה רשימת פעולות המקובלות בעולם המערבי  בעת "ביקור עסקי". כך למשל, בארה"ב, על המבקר העסקי להוכיח, בין היתר, כי בכוונתו לחזור למדינת המוצא וכן עליו להוכיח קשר בין הביקור לבין עיסוקיו או עבודתו מחוץ לארה"ב.

קיימת גם רשימה שאינה רשימה סגורה המאפיינת פעילויות עסקיות של מבקרים עסקיים, וביניהם: השתתפות בכנסים וסמינרים, עריכת מחקרים, ניהול מו"מ, חתימה על חוזים, קבלת הזמנות כסוחר או כיצרן עבור סחורות המיוצרות מחוץ לארה"ב, התקנת או אספקת שירות לציוד תעשייתי או מסחרי שנרכש מחברה שבסיסה מחוץ לתחומי ארה"ב, הכשרת עובדים אמריקאיים לתחזוקת הציוד או המיכון שנרכש מחברה זרה שמחוץ לתחומי ארה"ב וכו'.

בכדי להיכנס כמבקר עסקי למרבית המדינות במערב, החברה המזמינה צריכה להוכיח לרשויות ההגירה כי המבקר הגיע לשהות קצרה וכן להראות שהוא מתכוון לחזור למדינת מוצאו מיד עם תום תקופת שהייתו הקצרה. בבריטניה, לדוגמה, הרשימה מאוד מפורטת. לדעתם  של כותבי מאמר זה, רשימת הפעולות צריכה להיות פתוחה ומפורטת, תוך לוקחת בחשבון את גמישותו של המושג "ביקור עסקי".

להלן הצעה לרשימת פעולות המאפיינות  "מבקר עסקי":

• השתתפות בכנסים ובפגישות עסקים- השתתפות פעילה בכנס כמרצה או משתתף, ראיונות עבודה או פגישות עסקים, וכמו כן פגישות לצורכי משא ומתן, חתימה על חוזים ומסמכים אחרים.
• ביקור לצורך הכשרת עובדים מקומיים- כאשר לא סביר לקיים את ההכשרה במדינת המוצא של המבקר, אלא רק בישראל, או כאשר מדובר במצבים בהם קבוצה גדולה של עובדים ישראלים זקוקה להכשרה שתינתן על ידי המומחה הזר.
• ביקור לצורך הכשרה על ציוד שנרכש מחברה ישראלית- כולל גם השתתפות בעריכת מבדקים במערכות הפעלה של ציוד הנרכש מחברה ישראלית; השתתפות בדיונים עם מומחים ישראליים, תוך כדי לימוד המבדקים הדרושים לבחינת המערכת וביצועם; עריכת תיעוד של מבדקים שונים; יצירת נהלי עבודה למבדקים בהנחיית מהנדסי החברה הישראלית; לימוד והכשרה, הכוללים התנסות פרקטית במערכות ובציוד שנרכש מהחברה הישראלית. כל זאת כאשר לא סביר לקיים את ההכשרה למבקר במדינת המוצא שלו אלא רק בישראל.
• הזמנת עובד של חברה בינלאומית לנציגתה בישראל על מנת לקבל הכשרה קצרה, להעביר ידע פנים ארגוני או לייעץ לנציגות הישראלית.
• תכנון עסקי המצריך ביקור במפעלי החברה המזמינה לצורך סיור בשטחי המפעל או בשטחי החברה המזמינה.
• ביקור לצורך תיחזוק והתקנת ציוד שוטף הנרכש מחברה זרה במפעלי החברה הישראלית.
• דירקטורים ומנהלים בכירים זרים - יכולים לקחת חלק פעיל בישיבות מועצת מנהלים בישראל ואף לקבל על כך שכר ועדיין להיחשב כמבקרים עסקיים, וזאת בתנאי שהם מועסקים על ידי חברה זרה.
• ביקור קצר לצורך ניהול העברת סחורות או העברת ציוד של חברה זרה מחוץ גבולות ישראל.
• מתורגמנים- יכולים גם הם להיחשב כמבקרים עסקיים באם הם מועסקים על ידי חברה זרה או כאשר הם מגיעים בליווי של מבקרים עסקיים, עבורם הם משמשים כמתורגמנים.
• מבקרים אקדמיים- כולל ביקור של אנשי אקדמיה המלווים תלמידים בתוכניות לימוד שחלקן נערך בישראל .
• מבקרים בתחום הרפואה - רופאים ורופאי שיניים המגיעים לצורכי מבדקים או מבחנים; השתתפות בתצפיות קליניות חשובות וכדומה.
• מבקרים בתחום התקשורת- עובדים מארגוני תקשורת יכולים להחשב כמבקרים עסקיים אם הם מועסקים על ידי חברות תקשורת זרות, ומגיעים לישראל לצורך סיקור ספציפי של מאורע ולחברת התקשורת הזרה אין נציגות ישראלית.
• אנשי דת- אנשי דת המגיעים לצורך ביקור ייעודי וספציפי כחלק מסיור המאורגן על ידי חברה זרה ואין להם נציגות ישראלית.

מגוון הפעולות המנויות לעיל, נותנות מענה למגוון הצרכים של המגזר העסקי בהזמנת מבקרים עסקיים לישראל באופן שוטף, ויחד עם זאת הפעולות כפי שהן מתוארות לעיל, מאפשרות לשמור על השוק הישראלי ועל האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל ושל שוק העבודה המקומי. אין ספק, כי קיימות סיטואציות רבות שאינן כלולות ברשימה ואין במאמר התייחסות לכל המקרים הרלוונטים האפשריים. לדעת הכותבים רשימת הפעולות המותרות בביקור עסקי צריכה להיות פתוחה ומגוונת אך כללי היסוד צריכים להיות ברורים וידועים מראש, על מנת להעניק מסגרת להגדרת "מבקר עסקי".

הכותב הנו עורך דין דותן כהן, ממשרד עו"ד דותן כהן המתמחה בדיני ההגירה בישראל, ארה"ב אוסטרליה ומדינות נוספות. המשרד הינו משרד נישה המלווה חברות ישראליות וגלובאליות רבות במתן אשרות עבודה למומחים זרים במגזר העסקי.

טל. 03-753-4000 |  isrlegal@Relocation-Law.com