EN  |     HE

מומחים זרים ומשפחותיהם - הצורך בשינוי

מאת משרד עו"ד דותן כהן
במאמרנו זה אנו נדון באשרות הניתנות לבני משפחותיהם של המומחים הזרים אשר הגיעו לישראל לצורך ביצוע תפקיד זמני. תחילה נתייחס לנושא האשרה ומטרותיה, ובהמשך נסקור את הבעייתיות שבה ואת השלכותיה על בני המשפחה הנלווים למומחה.

אשרת ב-1 עבור מומחים זרים

אצל לא מעט חברות קיים צורך הולך וגובר בהבאת מומחים זרים ממדינות שונות בעולם, לצורך עבודה בישראל. לרוב מדובר במומחים זרים בעלי ידע ומומחיות אשר, מסיבות שונות, אינה בנמצא בישראל וכן במנהלים בכירים. לשם כך הוקם מסלול מיוחד לקבלת היתרים עבור מומחים זרים, שבסופו מוענקת אשרת עבודה לשנה, הניתנת להארכה עד לתקופה כוללת של חמש שנים ושלושה חודשים. יודגש כי על המומחים הזרים לעמוד במספר קריטריונים בכדי להתאים למסלול הבקשות לאשרת מומחה זר וזאת בכפוף לנהלי יחידת ההיתרים ולמימצאי דו"ח ועדת בוכריס (דו"ח שירות התעסוקה לבחינת היקף העסקת זרים במשק הישראלי, מחודש יולי 2001, המתייחס להעסקת מומחים זרים):

  1. גובה שכר העולה על כפל השכר הממוצע במשק.
  2. איכויות המומחים הזרים ומיומנותיהם.
  3. עיסוק בתחום הניהול ו/או הפיתוח.
  4. תרומת המומחים הזרים ליצירת מקומות עבודה נוספים.
  5. העברת ידע וניסיון שאינם קיימים בישראל.
  6. רמת השכלה ומקצועיות גבוהים.

שיקולים אלה ואחרים נידונים ע"י משרד הפנים בכלל ויחידת ההיתרים בפרט, ומוכרעים עפ"י שיקול דעתם.

 

יצוין ויודגש כי המומחים הללו ממלאים תפקידים בכירים ביותר, וביניהם לא מעט מנכ"לים, סמנכ"לים, מהנדסים וכיוצא בזה. תרומתם לחברות הישראליות ולמשק הישראלי רבה, ולכן האינטרס המדיני הוא להקל עליהם בהליך ההתאקלמות ובשהותם בישראל.

 

אשרות הניתנות לבני המשפחות

לעיתים המומחים מגיעים לפרקי זמן קצרים, כגון מספר חודשים בלבד, אך בהרבה מקרים הם מגיעים לפרקי זמן ארוכים. בחלק מן המקרים בני הזוג וילדי המומחים מצטרפים אף הם לשהותם בישראל. בני המשפחה מקבלים אשרות תייר ב/2 התואמת את תקופת האשרה שניתנה למומחה.
 

הבעייתיות שבנושא

רילוקיישן של מומחה זר אינו הליך פשוט – המומחה מגיע למדינה זרה לו, התרבות זרה לו, ועיקר עיסוקו וחייו הינם עבודתו. למעשה, הסיבה להגעתו ארצה הינה איוש המשרה ומילוי תפקידו. הנלווים אליו, אשר שוהים בארץ על אשרת תייר, מוצאים עצמם חסרי מעש שכן אשרת התייר אינה מאפשרת להם לעבוד. כתוצאה מכך, בעוד המומחה הזר עובד, וילדיו (אם ישנם) הולכים לגן/לבית הספר, בן/בת הזוג מוצאים עצמם ללא תעסוקה ובדרך כלל נאסר עליהם לעבוד, מחשש להשתקעות בישראל.

 

מכיוון שבדרך כלל מדובר באנשים בעלי איכויות רבות, עם יכולת ממשית לתרום למקומות עבודה רבים, הינם יודעי שפות זרות, ובעלי ידע וניסיון במקומות עבודה ברחבי העולם, שנאלצו לוותר על עצמם מההיבט התעסוקתי לתקופת זמן לא מבוטלת, נוצרות בעיות  לא רצויות:

  1. מומחים בעלי משפחות, אשר מיומנים ונחוצים למשרה, יוותרו על ההצעה עקב התחשבות בבן/בת הזוג. לאור זאת – יתכן ומומחה מתאים אך "פחות" איכותי יחליף את המומחה המתאים ביותר;
  2. שהיית בן/בת הזוג בחוסר מעש יובילו לבעיות בין בני הזוג. כתוצאה מכך, המומחים עלולים לסיים את משרתם בישראל בטרם השלימו את מטלותיהם;
  3. יתכן ובן/בת הזוג יועסקו שלא כחוק – ובכך יש אובדן הכנסות למדינה;
  4. סיכון בפירוק משפחות;

הצורך בשינוי מהותי בנהלים

אנו סבורים כי נהלי משרד הפנים בכל הקשור למשפחותיהם של המומחים הזרים לוקים בחסר, מכיוון שלא מדובר בעובדים זוטרים המגיעים הנה לתקופת זמן קצרה, או במהגרים אשר רצונם ומטרתם להשתקע בישראל לטווח הארוך. מדובר במומחים במשרות בכירות, אשר תרומתם לחברה ולמשק מהותית ונחוצה ואשר עלויות הניוד שלהם אינן מבוטלות. זאת ועוד, רילוקיישן תעסוקתי נפוץ ברחבי בעולם, מומחים ועובדים מנוידים כל העת בין מדינות רבות על מנת לתרום את מנת חלקם לחברות בהן הם מועסקים. מכיוון שכך, אנו סבורים שכמדינה מערבית מתפתחת, על  מדינת ישראל, ומשרד הפנים בפרט, להתאים עצמם לעולם התעסוקתי החדש.

 

עוד נציין, כי לטעמנו מתן אשרת עבודה גם לבני המשפחות הינו דבר רצוי וחשוב. מממילא האשרות מוגבלות בזמן, ומשרד הפנים מחייב את החברה המעסיקה לדאוג לכך כי המומחים ומשפחותיהם יצאו מישראל מיד עם סיום תפקידם. כמו כן, בעוד משרד הפנים יכול לציין חשש מהשתקעות כשיקול מרכזי בקביעת הנהלים, הרי שלדעתנו הסיכוי להשתקעות בליווי משפחה נמוך יותר מהחשש להשתקעות של מומחים זרים רווקים. מטבע הדברים הוא שרווקים פנויים למערכות יחסים עם ישראלים, פתוחים יותר להצעות עבודה, ואינם נדרשים להתחשב ברצון משפחותיהם בעוד שמצב המומחים בעלי המשפחות שונה לחלוטין.

 

סיכום

כפי שהצגנו לעיל, הנהלים לטיפול בבני משפחותיהם של מומחים זרים המגיעים ארצה למטרות עבודה אינם מתאימים לימינו, למצב ולצרכי המומחים והמשק. הדבר מותיר את המומחים בחוסר ברירה, ומהווה שיקול משמעותי בעת קבלת ההחלטה בדבר רילוקיישן. בהתחשב בכך שזימון המומחים תורם לחברות ישראליות ולישראל, אנו סבורים כי יש לפעול לשינוי הנהלים  הנ"ל, המקשים הן על החברות והן על המומחים הזרים ומשפחותיהם, שלא לצורך וללא סיבה מוצדקת.

 


האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 

מאמר זה נכתב ע"י משרד עו"ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה. פרטי קשר: טלפון: 03-753-400; אימייל: info@Visa-Law.co.il